עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי, השם שלי הוא ג'והן ווייט (Johen white), בן 19.
אני פותח בלוג במטרה לשים את הקלפים על השולחן כאן, בגלל שבריל לייף אני לא ממש יכול לעשות את זה.
אני מניח שמה שאדבר פה יהיה על הרבה נושאים.
אין לי תקציר למה שהולך להיות פה,
כמו שאין לאף אחד תקציר למה שהולך להיות לי בחיים.
חברים
Rainהשם לא משנה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (6)
כאב  (3)
סיפור  (3)
רגשות  (3)
אני  (2)
היגיון  (2)
חיים  (2)
פרידה  (2)
רגש  (2)
שיר  (2)
בגידה  (1)
בילבול  (1)
דימיון  (1)
חשוב לומר  (1)
טוב  (1)
מחשבות  (1)
מכתבים לעת לילה  (1)
עצב  (1)
פחד  (1)
פנטזיה  (1)
צורך  (1)
קנאה  (1)
תקווה  (1)
ארכיון
מתרגל להביע רגשות בעברית...
14/08/2015 19:44
The boy who write
מחשבות, רגשות
טוב שיש את המקום הזה, שלא תמיד חייב לכתוב בחרוזים.
שאין כללים, אין חוקים. אני אני בלי יותר מידי לחשוב. רק מרגיש.
אני מוצא את עצמי חושב רבות בזמן האחרון, על מה אני באמת רוצה??
יש לי רצון אחד שאני מתעקש עליו ומתמקד בו חזק,
ואז פתאום בא לו רצון שני ולוקח לי תשומת לב ואני מקדיש לו מחשבות ו...
גם רגשות.
מה צריך לבחור? מה הכי נכון לבחור?
צריךך לבחור???
בכל מקרה, אני לא אחפור על זה. אני לא באמת מחפש פיתרונות.
אומרים שפריקה היא פעולה חשובה לפני הטענה מחדש........
זה נכון.

אז היום כשהלכתי ברחוב קטן בתל אבי הירהתיי בזה ובסוף הבנתי
שאני מאוד אוהב את החופש שלי.
אבל שונא את הלבד.
אז אמרתי:: החופש חייב לבוא עם הלבד בחבילה?
כנראה שלא. צריך למצוא אדם שאיתו אתה מרגיש חופשי.
3 תגובות
פונה לכיוון אחר ממך,אבל לא עוזב לך את היד...
03/04/2015 15:19
The boy who write
רגשות, פרידה
רגע!! חכי!
את נשפכת לי מבין הידיים, ואני אפילו לא מתחיל להבין מה אני צריך לעשות כדי להחזיק אותך... :(
היינו יחד הרבה.
ידענו הכי טוב מה מאפיין אחד את השניה.
המחשבה על פרידה ממך לא הצליחה להחזיק יותר מידי זמן במחשבות שלי..
כי פשוט לא הצלחתי לשאת בזה.
אבל היום הזה הגיע בכל זאת.
והיום? היום...
אנחנו מפנים גב אל גב, אבל ממשיכים להחזיק ידיים.
כל אחד בדרכו, ועדיין חושבים על איך לא לפגוע בדרך המשותפת.
אני לא מבין......קשה לי להבין אותנו ואת מה שיש בינינו.
אבל אני רק יודע שאני לא מסוגל לחזור למה שהיה,
וגם לא מסוגל פשוט לשחרר אותך.
לא מסוגל.
לא מסוגל.
לא מסוגל.. ><,

0 תגובות
אוהב, אבל...
18/03/2015 21:39
The boy who write
רגשות
אני שם לב בזמן האחרון שאני מלא חילוקי דעות עם עצמי.
אני דיי בטוח שאני יודע מה אני באמת רוצה, אבל לא רוצה או יכול להודות בזה מול עצמי.
קשה לי לחשוב שאני יחליט משהו שאולי יפגע בחברה שלי.
אבל אני מרגיש שאם לא אני יעשה למען עצמי, ואם לא עכשיו....אז זה לא יקרה.
ואז זה יהיה חבל, כי אז זה אומר שאני לא יממש את עצמי בכלל.
למה אני פה?
כדי להיות מימוש של אחרים??
אני אוהב אותה, מאוד. אבל צריך להחליט למען עצמי, אחרת זה לא ילך. אחרת אוותר על החיים שלי.
3 תגובות
סיפור שהתחלתי-שווה ביותר. חלק א'
03/05/2014 19:17
The boy who write
סיפור

היא שתקה והביטה בי כמו ביום הראשון, במבט שאומר שהיא לא יודעת מאיפה נחתתי, אבל שאני מוצא חן בעיניה.

זה דיי ריתק אותי וריגש אותי, אבל לא יכולתי להתמהמה.

"אני חייב ללכת לנסות להגשים את מה שאני חושב שעשוי להצליח ושאמור לקרות..

ואני באמת צריך את עזרתך ואעריך מאוד אם תעזרי לי."

היא המשיכה להסתכל עליי עוד טיפה, ואז הרכינה את מבטה.

"כן, אני...אני אעזור לך. לא שיש לי ברירה אחרת,מה?" היא אמרה וחייכה,הנידה את ראשה קלות.

"תמיד יש ברירה",אמרתי. "הבחירות שלך הן שלך, זה שאת בוחרת לעזור רק מראה לי שאת הבן אדם המתאים ביותר שיכולתי לבחור למשימה הזאת. תודה."

והלכתי. לא יכולתי להחזיק את הזמן יותר משכבר עשיתי.

היום זה היום למבצע הזה, אם לא היום...כל מה שאהבתי עד עכשיו בחיים שלי,יאבד.

כולל אני.

וכולל לוסי, לוסיה שלי.

1 תגובות
עוד מכתב ללילה-רגש שנשרף נולד מחדש.
15/04/2014 01:38
The boy who write
מכתבים לעת לילה, אהבה, כאב, קנאה, טוב
פאק עם הדחף הזה למצוא בבנאדם שאיתך פאקים וחוסר אמינות ><
זה כמו עוף החול -זה הופך לאפר כשאתה מחליט שזהו!! אבל נולד מחדש אחרי כמה זמן. 
אבל אני מנסה להשתלט ודיי מצליח.
אז יהיה בסדר.
ערב חג, וקיוויתי שיהיה בי כוח להתרחק מטכנולוגיה..
אבל..לא ממש :/
חג שמח שיהיה לכם ולכן..אני הייתי רותה שהפתיחה של הזמן החדש מביום תהיה :
שאני משיג את המטרה של ליבי. 
אני לא ממש יןדע מהי עדיין..אבל רק יודע שרוצה הקשבה מצד העולם והגשמה במקומות המתאימים.הטובים בקיצור.
לילה טוב
2 תגובות
לשרוף ת'מחשבות על סוף......
16/02/2014 21:53
The boy who write
כאב, אהבה, פרידה, פחד, דימיון
לשרוף לשרוף לשרוףףףףף!
את הזיכרונות, הכאב שעוד נותר
אחרי שהחלטתי
שהיא תצא לי מהלב.
מהחיים.
לשרוף..
את המוגלה שהיא יצרה בי,
היא רצתה המשכיות
אבל המיטה את הסוף.
לשרוף.
אהההה לא רוצה להישבר שוב גם אם אחרי זה שוב אקום.
אני שונא לאבד את השליטה..לדעת שנתתי אותי בידיה. והיא הרסה.
היא לא רוצה אותי. גם אם היא אומרת שכן. 
אולי היא תעזוב..אולי היא תעזוב יום אחד.
היא עוד לא עזבה..זה הדמיון ההרסני שלי שזרק אותה החוצה מחיי.
אני רוצה לשרוף את הפחד. להיות יכול לשמר...
את היחד.
:(

0 תגובות
פנטזיה. פעם מישו זכה להגשימה ולא לשלם על כך?
26/01/2014 22:31
The boy who write
אהבה, בילבול, בגידה, פנטזיה, צורך
אני אוהב אותה,את חברה שלי.
אבל מעוניין גם באחותה.
שלא תבינו לא נכון..אני לא כלב בוגדני. אני פשוט מרגיש.
ובגלל שיש הרבה סוגים של רגשות, אז כלפי אחותה אני מרגיש
צורך לממש בגוף ובמילים משהו בתוכי.
אני מאוהב בחברה שלי.
וכלפיה אני מרגיש הכל, בגוף,בנפש.
אבל לא יכול שלא להיזכר...לחשוב על אחותה.
מה אני עושה??
אני לא יודע......
אני ממש צריך ורוצה להגשים את הצורך של להיות עם שתיהן.
יש שיקראו לזה פנטזיה..האם זה לא יכול להתגשם בלי שמישהו ישלם על כך מחיר לא טוב?
:/
כי אני חייב לשחרר את הרגש כלפיי אחותה..
אבל אני לא יכול לעשות את זה,
עד שאממש אותו. איתה. ואז ביי.
ואשאר עם האהובה האמיתית שלי.
וארגע.

לילה טוב.
1 תגובות
"הולכת ממני לתמיד"...פורק כדי לא להתפרק..
20/01/2014 15:41
The boy who write
אהבה, עצב, כאב, שיר
אני יודע..אני אמור לתת לך ללכת, לשחרר.
וזה קשה יותר, ממה שחשבתי אי פעם.
לא יוצא לי מהראש התמונות המציאותיות, שהיית פעם לידי. על אמת.
אני אוהב, אוהב את התחושה שכמעט היית שם, לגמריי. 
תמיד כמעט נגעתי. ורציתי..שמתישהו זה יתגשם.
והיום..היום את הולכת ממני לתמיד, היום את קושרת חיים עם מישו אחר לבנות איתו עתיד.
וזה קשה, קשה יותר ממה שאי פעם דימיינתי שיהיה.
זה חונק, כי אני יודע שכבר לא תהיי איתי, לא תהיי שלי. אבל עדיין זה משתק. לדעת שאת לא שליי, ובכל זאת..של אחר.
והדמעות עומדות לי כאן, בנקודה הגבוהה של הגרון. רוצות לצאת, להפציע אל העולם כמו הגשם האחרון..
אבל אני משאיר בפנים, כי אין דבר יותר עצוב מלהישבר.
אם החלב כבר לא יהיה שלך..
אתה לא צריך לבכות כשהוא יישפך.
ואני עצוב, כן, אני מעט עצוב בשמחתך.
אני חייב להגיד את זה פה, אחרת לא יהיה לי מקום אחר.
אני אשתדל לא לבכות בלילה ולהיזכר באותם לילות שישנתי עם תקוות לראות אותך ביום למחרת, ואולי ליצור איתך מציאות..ביחד.
המציאות היא שאני במקום שלי, ואת במקום שלך. וזה נחמד בכל זאת לומר את שנינו באותו משפט. גם אם אלו מילים של פרידה. כנראה באיזשהו מקום אני תמיד אוהב אותך ואת מה שהיית בשבילי.
גם אם אף פעם...את לא באמת תהיי -בשבילי-.

ועכשיו...משחרר אותך.

5 תגובות
כן את!
10/01/2014 13:14
The boy who write
אני, אהבה, חשוב לומר, תקווה
אני לא מכיר אותך כלכך טוב.
לא נפגשנו ולא ראיתי אותך אף פעם.
לא שמעתי את הקול שלך, את טון הדיבור.
את לא מכירה אותי גם כן.
את בטח חושבת שאני מושלם..
אולי כזה..אבל כאן.
שם, בחוץ, אם היית יודעת מי יושב וכותב..
אולי דעתך היתה משתנה.
ועמדתי כלכך קרוב..
קרוב כדי לספר לך. 
אבל הפחד להרוס את השלב הראשוני
מנע ממני ללחוץ 'שלח'.
רוצה שתדעי:
אני תמיד אני, מאחורי הכתיבה...מאחורי החזות..
מאחורי השתיקה..מאחורי כל המילים.
אני תמיד אני, ואם אהבת לראות את מי שאני כאן..
אני מקווה שתפקחי את עיניי הרגש..
ותאהבי אותי גם בחוץ.
לא משנה מה.
:) 
6 תגובות
תבחרי בי?
28/12/2013 14:37
The boy who write
אהבה, שיר, אני
יש בי כוח להביא לך הכל,
אם רק תבחרי בי.
יש בי כוח לענות מבלי שתצטרכי לשאול,
אם רק תאזיני.

יש בי את הכוח שאין לאף אחד,
כדי לשנות את הרגשתך.
ואני מבטיח לך שלעולמי עד,
אשתמש בו רק כדי להעלות את חיוכך (:

אוהב, אוהב, אוהב אותך.
רק תבחרי בי 3>
4 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »